אוסטאוארתריטיס
מפרק הברך הוא חיוני לתנועה שלנו ולפיכך חשוף למגוון רחב של פגיעות ונזקים, המשפיעים על התפקוד היומיומי ופוגעים באיכות החיים.
דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis), או אוסטאוארתריטיס, היא מחלה המתבטאת בשחיקה ניוונית של הסחוס המפרקי. תפקידו העיקרי של הסחוס הוא למנוע חיכוך בין עצמות המפרק במהלך תנועה. שחיקת הסחוס המפרקי עשויה להוביל לכאב רב ולמגבלות בתנועה.
אוסטאוארתריטיס יכולה לפגוע במפרקים שונים בגוף, אך ביטויי המחלה שכיחים יותר במפרקי הברך והירך. מחלה זו אופיינית יותר לגיל השלישי והיא הולכת ונעשית נפוצה לצד העלייה בתוחלת החיים.
תסמינים אופייניים
התסמינים השכיחים ביותר שעלולים להצביע על אוסטאוארתריטיס כוללים:
- כאב בתנועה – בעיקר בזמן הליכה, דריכה, קימה מישיבה, עלייה וירידה במדרגות. בשלב ההתחלתי של המחלה הכאב יחלוף לאחר מנוחה, אך בשלבים מתקדמים יותר הכאב נעשה ממושך, ואף עשוי להחמיר במנוחה ובלילה בשינה.
- נפיחות – עקב תהליך דלקתי שמתרחש בתגובה לשחיקת הסחוס, עם הצטברות של נוזל תוך פרקי (הנקרא תפליט) ושינויים במבנה המפרקי.
- רגישות סביב המפרק – בעיקר באזורים הדלקתיים בברך.
- מגבלה בתנועה – בשלבים מתקדמים של המחלה.
טיפול באוסטאוארתריטיס
חשוב להבהיר כי אוסטאוארתריטיס היא מחלה כרונית ופרוגרסיבית והטיפול בה ייקבע בהתאם למאפייני המטופל והתקדמות המחלה. המטרות העיקריות של הטיפול הן שיפור יכולת התפקוד, הפחתת כאבים והאטת התקדמות המחלה, במידת האפשר. הטיפול מתחלק לטיפול לא-ניתוחי (שמרני), שבדרך כלל נבחר בו בשלבים הראשונים של המחלה, וטיפול ניתוחי בו נבחר בשלבים היותר מתקדמים שלה.
טיפול לא-ניתוחי
הטיפול הראשוני באוסטאוארתריטיס הוא למעשה שינויים באורח החיים של המטופל. טיפולים אלו חשובים מאוד לשמירה על בריאותנו הכללית, אך מחקרים הוכיחו כי אלו הם גם הטיפולים היעילים ביותר להאטת התקדמות המחלה ושיפור בכאבים בשלבים הראשונים.
- ירידה במשקל – ישנו קשר ישיר בין עודף משקל לדלקת מפרקים ניוונית, ולכן ירידה במשקל מהווה חלק חשוב מתהליך ההתמודדות עם המחלה והפחתת הכאבים.
- פעילות גופנית – הקפדה על פעילות גופנית תורמת לחיזוק השרירים ולשיפור התפקוד. מרבית הלוקים במחלה לא יוכלו לבצע פעילות גופנית עצימה. ניתן לבצע פעילות מתונה, כמו הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים ועוד.
- טיפולי פיזיותרפיה – המסייעים לשיפור יכולת התפקוד, חיזוק השרירים ושימור טווח תנועה במפרק.
- טיפול תרופתי – המתחלק לשני סוגים עיקריים: תרופות נוגדות כאב ותרופות נוגדות דלקת. טיפול תרופתי יכול לסייע בהפחתת הכאבים ובשיפור התפקוד. טיפולים לא-ניתוחיים מתקדמים – הכוללים הזרקות תוך-מפרקיות מסוגים שונים, המסייעות להפחתת התסמינים.
טיפול ניתוחי
חשוב להדגיש כי הטיפול הכירורגי הוא אלקטיבי, כלומר אין חובה לבצע אותו. מטרתו היא שיפור איכות חייהם של המטופלים, והיא החלטה משותפת של המטופל עם הרופא המנתח. אצל מטופלים שטיפול שמרני לא תרם לשיפור מצבם ותפקודם נפגע משמעותית – ניתן לשקול אפשרות של טיפול כירורגי.
היום ישנן אופציות ניתוחיות מתקדמות – ובמרבית המקרים הטיפול הכירורגי מאפשר חזרה לתפקוד תקין, לרבות שיפור יכולת התנועה, ביצוע פעולות יומיומיות ופעילות גופנית מתונה.
ניתוח החלפת מפרק ברך או ירך נחשב בעל שיעורי הצלחה גבוהים. לפני הניתוח יש לעבור בדיקות שונות ואבחון על ידי רופא מומחה לצורך התאמת סוג הניתוח, תיאום ציפיות ועוד. מידע נוסף על הניתוחים ניתן למצוא בעמוד החלפת מפרק ברך ובעמוד החלפת מפרק ירך.
